התקרית אתמול בגבול סוריה ממחישה היטב את המורכבות שיצרה המעורבות הרוסית באזור • במאמר שפורסם במאגזין 'טאבלט', מנתח המומחה לאסטרטגיה צבאית אדוורד לוטווק את הלך המחשבה ה"מוזר" של פוטין: "אם תתמוך באמריקנים יזנחו אותך בלי היסוס, אם תתמוך בפוטין הוא יתמוך בך בכל מחיר"
בימים עגומים אלו אני נהנה מקצת סי-אן-אן — זהו ערוץ החדשות היחידי שניתן לראות ליד ההליכון שבבית הדירות שלי בטוקיו. שלל המגישים והמומחים, כולם דנים בכובד ראש במניעים שמאחורי השקעתו של פוטין בסוריה, הטוען כי הוא נלחם ב"קיצוניות".
למרבה הפלא, זהו אותו איום חמור שגם הנשיא ברק אובמה מדבר עליו, אף כי הוא נמנע בקפידה משימוש במילים "אסלאמי", "אסלאמיסטי" או "מוסלמי" (הוא מוכן להשתמש בראשי התיבות ISIL, עם זאת), מה שמעורר את המחשבה שלא ניתן להביס אויב שאתה מפחד לנקוב בשמו. הרי אין כבר ISIL או דאע"ש, שכן ה"אל־דאולה אל-אסלאמיה פי אל-עראק ואל-שאם" הישנה והטובה, המדינה האסלאמית של עיראק וסוריה — הפכה כבר מזמן למדינה האסלאמית של כל מקום, מניגריה ועד אפגניסטן, ומן הסתם תהיה שם הסכמה להכליל בתוכם גם את בריטניה ומישיגן.
המתנדבים המכירים באותנטיות של המדינה האסלאמית מתעלמים מההכרזות הרמות על אופיה הלא־אסלאמי של נשיאים, שרים ורוזנים לא מוסלמים. הם ממשיכים לזרום אל תוך גבולותיה המתרחבים של המדינה האסלאמית — והזרימה הזו פנימה מאזנת על־נקלה את הפגיעות שנגרמו ממסע ההפצצות היקר להפליא של ארצות־הברית, שאליו הצטרפו הבריטים, הצרפתים... ופוטין; זה שחיל האוויר שלו כבר רשם לזכותו עשרות מתקפות אוויריות נגד האויב המשותף.
לכתבה המלאה>>> מידה
Tags
חדשות